11.02.2024
אמש נתבשרנו כי בחברת ׳מודי׳ס׳ העולמית החליטו על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל. האמת שזה הרגיש קצת כמו רופא שמעיר למעשן כבד עם השמנת יתר ורקע משפחתי של מחלות גנטיות – שהוא בסיכון גדול יותר לחלות…
הרי זה ברור, מוכר וידוע
אנחנו חיים פה!
לא צריך להיות כלכלנים מדופלמים כדי לדעת שהמצב הגיאופוליטי בשילוב המלחמה אליה נגררנו מהווים סיכון גדול יותר ליכולת פירעון של חוב.
בואו נעשה סדר… ׳מודיס׳ זו חברה שכל מהותה לדרג אגרות חוב של תאגידים ומדינות. אם תרצו, הם בעצם מתמחרים את הסיכונים הגלומים ביכולת הפירעון של החברות בצורה של ריבית (יחס סיכון סיכוי). ׳איגרת חוב׳ למי שפחות בקיא זאת פשוט הלוואה. גורמים רבים נזקקים לאשראי לפעילות העסקית השוטפת, מדינה, כמו חברה, ובדומה אפילו למשק בית. על מנת לפשט את הנושא נתייחס לאדם המנהל.ת משק בית. כדי לשדרג את איכות החיים שלו ולהתקדם לרכב חדיש יותר או בית גדול ויקר יותר, הוא ידרש להלוואה, למשכנתא. וליכולת שלו לשלם למלווה את החוב שניטל גלומים סיכונים שונים המתורגמים לריבית. ככל שהסיכון לחדלות פירעון, כלומר, למצב שלא יוכל לשלם את החוב ולעמוד בהחזרי ההלוואה גדול יותר, הריבית שידרש הלווה לשלם עבור ההלוואה תהיה גבוהה יותר, וההיפך. זה עובד באופן דומה גם עם הלוואות של חברות ו/או מדינות שנדרשות לאשראי ואז לשלם למלווים על אגרות החוב שהן מנפיקות למשקיעים.
המשקיעים הם בראש ובראשונה ציבור האזרחים, אך גם משקיעים זרים, כלומר מדינות וחברות זרות המשלבות אג״ח של מדינת ישראל בתמהיל ההשקעות שלהם.
כל משקיע רוצה ריבית גבוהה ככל הניתן! אבל צריך לזכור שמדינה שנקלעה למצב של חדלות פירעון, המשקיעים בה לא יזכו ליהנות מהריבית, וחמור מכך, לא יזכו אפילו לקבל בחזרה את הקרן. כלומר, הסכום המקורי שהועבר למדינה לצורכי השקעה.המצב בארץ רחוק שנות אור ממצב של חדלות פירעון, הורדת הדירוג של מודי׳ס מרמה של A1 , לרמה של A2 אמנם תוסיף לעלות לנו אזרחי המדינה. הרי סיבסוד ההלוואות הללו יבוצע מכספי המיסים. ובכל זאת, מדובר במכה קלה בכנף עבור כל אחד ואחת מאיתנו.
מזכיר שהורדת הדירוג היתה על הפרק טרם המלחמה נוכח הרפורמה המשפטית, שלא יצאה לפועל וצמצום הדרסטי בהשקעות בתחום ההיטק הישראלי. אך אין ספק שהמלחמה היתה הקש ששבר את גב הגמל. ע״פ הערכות, המלחמה עולה למדינת ישראל כ-10 מיליארד שקלים בשבוע ונוכח פרמטרים נוספים שלא נלקחים בחשבון כדוגמת תביעות שאירים ונכויות עתידיות להערכתי האישית גם הרבה יותר… אין ספק שמדובר בהוצאות והלוואות בסכומים עצומים שכולנו נידרש לשלם.אבל, ויש אבל גדול – כגודל הסיכון גודל הסיכוי.
מחד אנחנו הציבור משלמים על החוב מכספי המיסים, ומאידך אנו גם נהנה מהריביות שנזכה להניב כמשקיעים. אגרות חוב של המדינה מוחזקות בחלק לא מבוטל של קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים.
ט.ל.ח
וחשוב מכך, עלינו לזכור שביום שאחרי המלחמה, אמנם נידרש ללקק את הפצעים, לשקם את הנזקים, לאושש ולתמוך בנפגעים – אבל המלחמה הבלתי נמנעת הזאת, צפויה להוביל לביטחון, ויציבות לתקופה ארוכה ככל האפשר. ולכן, המלחמה כשלעצמה היא השקעה חשובה, חיונית והכרחית לטווח הארוך.
וכל עוד, מדינת ישראל תעמוד בהחזר החוב (והיא צפויה לעמוד בו), כולנו מחד, נשלם עליו ומאידך נמשיך לצמוח ולהתפתח בזכותו.
*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.
