אם ידוע ששוק ההון חווה זעזועים במרוצת השנים, מדוע אנו מתרגשים מכך כל פעם מחדש? הרי אין זו הפתעה…
מזכיר מהלומות משמעותיות רק מהעבר הלא רחוק: בשנת 2000 בועת הדוט קום שהתעצמה בשל פיגוע התאומים ב-11 לספטמבר 2001 ואז שוב בנובמבר 2002 עקב מגפת הסארס (אגב, נגיף ממשפחת הקורונה), וב-2008 הלוואות סאבפריים שהובילו למשבר במדרון תלול כפליים – מניות ואשראי צללו יחד (אגרות חוב נחשבו עד אז לבטוחות יותר).
בנוסף, במועדים שונים על ציר הזמן היו מספר מהלומות קלות יותר, נקרא להם ״תיקונים עדינים״.
ומה עם המדיה?! ובכן הם ממש לא בוחלים באמצעים… כותרות כגון ״מצב חירום״ , ״פיטורי עובדים״, ״קריסת חברות״, ״בהלת הקורונה״, ו-״שישי השחור״ או "מלחמת עולם שלישית?" – עוזרים אולי לרייטינג אבל בטח לא למצב עצמו.
את "משבר מגפת הקורונה" שהחל כמשברון ונמשך כשנתיים , השוק תיקן בכ-6 חודשים. ומה לגבי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה? את זה נוכל לאמוד רק בעתיד לבוא – מה שבטוח, זה שגם ממלחמות משתקמים והשוק תמיד מתקן.
לעיתים קיים פער משמעותי בין האנשים שעשו משהו בנדון לאילו שעמדו מנגד (הכוונה מבחינת ההשקעות כמובן)
השוואת ערך 2 המדדים המובילים בארה"ב ב-5 השנים האחרונות (S&P 500 – NASDAQ)
להלן מספר נתונים כלליים שחשוב להכיר ולהבין כששוקלים ביצוע פעולה כזו או אחרת.
1. אחת לתקופה מתרחשות ירידות (״משברים״) שמתעצמות בצדק או שלא , בשל חששות המשקיעים (גם לזה המציאו מדד – מדד תנודתיות ה-vix , מכונה גם מדד ״הפחד״)
2. ההיסטוריה מעידה שהשוק תמיד מתקן גם כלפי מעלה – אם כי פחות מהר. זאת משום שלוקח זמן רב יותר לבסס ביטחון מלהגביר חרדה.
3. לאורך שנים השווקים נמצאים במגמת עליה מתמדת – פשוט מכיוון שסחורות מתייקרות והצרכנות העולמית הבלתי נמנעת נמשכת.
4. רוב משקיעים שמנסים לתזמן כניסה או יציאה מהשווקים מפסידים כסף (מקבעים הפסדים) ו/או שלוקח להם זמן רב לשקם את הפסדי ההון ביחס למי שנהג באדישות ולא ביצע שינויים. זאת משום שלא ניתן לחזות במדוייק את התנהגות השוווקים.
5. משקיעים שממשיכים להזרים כספים לשוק ההון בעת משברים ממצעים עלויות הרכישה (מניות/יחידות נקנות בזול) , ואילו שהמשיכו להזרים כספים בעת הירידות (סכומים נוספים) הפכו למרוויחים גדולים יותר
6. רצוי שמשקיע שצריך לממש את הכסף בטווח הקצר (כשנתיים) יהיה מושקע בנכסים בסיכון נמוך (מסלול שקלי/אג״ח) – זאת כדי להימנע מירידות והפסד הון (זאת ע"פ המודל הצ'יליאני)
7. המסלולים הכלליים (שם נמצא רוב הציבור) הינם מסלולים ברמת סיכון בינונית ובתכניות הפנסיוניות השונות ההשקעה מפוזרת בנכסים רבים מסוגים שונים לאורך ולרוחב השוק בארץ ובחו״ל ולכן התנודתיות תהיה נמוכה יחסית למדדי מניות בסקטור מסויים (אנרגיה/תיירות/נדל״ן וכד׳) כך גם ביחס למדדי המניות (ת״א 125, s&p 500 וכד׳)
לסיכום:
שווקים היו בעבר ויהיו גם בעתיד תנודתיים, ומושפעים מאוד מהרגש (ביטחון/וודאות). למרות שסטטיסטיקה הינה מדע מדוייק לא ניתן לבסס עליה בלבד התנהגות עתידית.
אינני מתכוון להמליץ או שלא להמליץ לבצע פעולה כזו או אחרת. כן חשוב לחדד באופן כללי שהזמן האידיאלי להשקיע כספים נוספים זה דווקא בעת ירידות (יחידות ההשתתפות/נכסים נמכרים בדיסקאונט/בזול).
במאמר זה השתדלתי לפרט באופן כללי ובהתבסס על נסיוני , זאת על מנת לסייע לציבור הקוראים להבין יותר ולקבל החלטות מושכלות בנוגע לכסף שלהם.
כשמדובר בכסף צריך לזכור ש-“Life goes on” וצריך לעבוד יותר עם הראש ופחות עם הרגש (למרות שזה קשה).
בהחלט ממליץ לפנות לבעל רישיון שזו עבודתו – ואם כבר בעל מקצוע, אז שיהיה הטוב ביותר!
*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.
ט.ל.ח
