אנשים רבים מחפשים מה לעשות וכיצד להשקיע או איך לחסוך כספם באופן מיטבי, ולקבל תמורה מירבית לכספם.
אני שואל: אפשר לפרט? האם יש משהו ספציפי שראית או שמעת לגביו?
״אני רוצה השקעה שהיא כמה שיותר בטוחה עם הריבית הכי גבוהה שאפשר לקבל״ הם עונים.
השקעה בטוחה כדוגמת פיקדון למשל מזכה בריבית נמוכה מאוד (ריביות בגין פקדונות אפסיות בשנים האחרונות). ומאידך על מנת למקסם רווחים הרי שעלינו להשקיע בנכסים תנודתיים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה (מניות/אופציות וכד׳) – ולכן הפניה ״הליגיטימית והתמימה״ לכאורה אינה אלא בגדר המשפט המוכר ״לאכול עוגה ולהשאירה שלמה״.
על מנת להתאים השקעה לסוג הלקוח , העדפותיו וצרכיו יש לקבל תשובות למספר שאלות עיקריות.
1. ראשית, מה מטרת החיסכון?
התשובה לשאלה הנ״ל חשובה במיוחד, משום שהיא תשיג לנו שני נתונים חשובים בדרך לקבלת החלטה. האחד, היא תציב לנגד ענינו מטרה ברורה. כמו כן, התשובה תסייע להבין את הסכום שנחוץ למשקיע.
יש הבדל גדול בין לחסוך לרכישת רכב או לטיול – לעומת לרכישת דירה, לפתיחת עסק או למטרת פנסיה שתמומש בעתיד הרחוק יותר.
2. שאלה הבאה, כמה כסף יש למשקיע בהווה כסכום התחלתי? וכמה כסף פנוי יש לו להפקיד על בסיס קבוע (חודשי/שבועי)?
למרות שחלקנו מודעים לתזרים שלנו חלק ניכר מאיתנו לא!
העובדה הנ״ל מבוססת סקרי הוצאות משק בית של הלמ״ס ושל חברות פרטיות הקובע שכשליש מהישראלים במינוס (משיכת יתר) באופן קבוע, וכ-50% נקלעו למינוס לפחות פעם אחת בשנה.
על מנת להשיב על צמד השאלות הנ״ל לעיתים רצוי לערוך תחשיב תזרים מזומנים תוך התייחסות לתנודתיות בהכנסות ובהוצאות.
לדוגמא, נניח אדם עובד כמפיק אירועים או כמוכרן של חבילות נופש, ישנן עונות בהן הוא פעיל יותר ובאותה העת הכנסותיו גבוהות, ולהפך (עונות בהן ההכנסות נמוכות או ללא הכנסה כלל).
כמו כן, לעיתים קיימות הוצאות חד פעמיות אפילו אם צפויות; כגון: ביטוח רכב, קאנטרי, טיפול שיניים וכד׳.
התשובות לשאלות הנ״ל יסייעו:
א. להכווין למוצר הרלוונטי והמשתלם יותר
ב. לדייק את המועד בו יגיע החוסך ליעד הרצוי – כמובן שבמידה והחוסך מעוניין להקדים צריך יהיה להאמיר את סכום ההפקדה. אך חשוב לכוון ליעד ריאלי, כך שהחיסכון אינו הופך לנטל או מייצר גירעון בתזרים (מצב בו ההוצאות עולות על ההכנסות).
3. השוק תנודתי, מהי סידרת התרחישים שהיית חי איתה באופן הטוב ביותר?
השאלה הנ״ל קשורה לאופן ההשפעה של הסיכון בתיק על הלקוח מבחינה רגשית, תוך שימת דגש על הבנתו ומוכנותו לספוג גם תשואה שלילית.
במקרה הטוב, במיקרה הגרוע ובממוצע
לשם המחשה להלן דוגמא מספרית באחוזים (אפשר גם בכסף) ולהציג אפשרויות לתרחישים שונים.
א. תמהיל שמרני (סיכון מינימלי) – במקרה הטוב 4.5%, במקרה הגרוע 1%-, ובממוצע 2.5%
ב. תמהיל כללי (סיכון בינוני) – טוב 11%, רע 7%-, ממוצע 4.5%
ג. תמהיל מנייתי (סיכון גבוה) – טוב 20% רע 15%-, ממוצע 7.5%
כפי שניתן לראות, כגודל הסיכון גודל הסיכוי וכך גם המרווח בין שוק עולה ליורד.
4. מתי מעוניין המשקיע לעשות שימוש בכסף?
לעיתים צריך לכוון את המשקיע ליעד ריאלי בר השגה – פרופורציה
על פי המודל הצ׳יליאני (מתודת השקעה ׳חכמה׳) הסיכון צריך להיות מותאם למועד הצורך/מימוש הכספים ע״י המשקיע.
להלן הסבר כללי.
אדם הזקוק לכסף בפרק זמן קצר (נניח שנה) ישקיע בתמהיל שמרני בסיכון נמוך, ואחר שחוסך לפרק זמן ארוך (נניח לפנסיה בעוד 20 שנים) ישקיע בתמהיל בסיכון גבוה.
ישום המודל מעלה את הסיכוי למקסום הרווח תוך התאמה אופטימלית למועד המשיכה. כמו כן, המודל מפחית את הסיכון להפסד כספי משמעותי בשל התדרדרות תלולה של שוק ההון , ממש בעת הצורך.
פיזור סיכונים, המונח ידוע ומוכר אך המשמעות בפועל פחות.
קיימים אנשים המשקיעים במספר מניות מקומץ חברות (נניח 15 חברות) ובכך בעצם טוענים ״לפיזור הסיכונים״ אבל יש הבדל גדול בין הפיזור בתיק של אותם המשקיעים לבין משקיעים שבחרו להשקיע באמצעות פוליסה פיננסית או קרן נאמנות למשל במסלול מנייתי המונה מאות מניות מסקטורים שונים בארץ ובחול.
כמו כן, חשוב להשוות את העלויות הבנקאיות (עמלת קניה/מכירה, דמי משמרת וכו׳) לדמי הניהול הנגבים במוצרים הנ״ל – קיימים פערים משמעותיים שלעיתים מכריעים את הכף לטובת האופציה המועדפת.
שיטת השקעה מוכרת נוספת מכונה ״Dollar Cost Averaging” (DCA) או בעברית ״מיצוע השקל״.
שיטה זו מבוססת על העובדה שמשקיע לא יכול לדעת אם השוק מתומחר בעודף או בחסר (שווי נמוך או גבוה מהערך האמיתי). כלומר, אין לדעת בוודאות אם משקיע נכנס להשקעה בזמן טוב שהשווי נמוך או בזמן שיא שבו שווי גבוה (בפיק/שיא).
ולכן, רכישה של סכומים בעתות שונים פשוט ממצעים את עלות הרכישה.
לדוגמא, אדם מפקיד לתכנית 1,000₪ על בסיס חודשי.
ברכישה בחודש ינואר ההשקעה עמדה על 100 נקודות
בפברואר ההשקעה עמדה 90 נקודות
ובמרץ ההשקעה עמדה על 120 נקודות
הרי שהוא מיצע את עלות הרכישה (103.3 נק׳) ושווי התיק שלו יעמוד על כ-3,100₪ (רווח על הנייר של כ-3% ב-3 חודשים).
אדם אשר הממשיך להזרים כסף להשקעה בעתות משבר (ירידות חדות) גם ממצע את עלות היחידה/הרכישה באופן יעיל יותר.
להלן דוגמא מספרית:
אדם השקיע 100,000₪ במסלול השקעה מסויים. תשואה שלילית הפחיתה את שווי ההשקעה שלו (׳על הנייר׳) ל-70,000₪.
באותו המועד ניצל המשקיע את הירידות (זיהה הזדמנות) והוסיף להשקיע סכום דומה (100,000₪) למרות שבמצטבר השקיע כ-200,000₪ שווי תיק נוכחי 170,000₪. למרות שבשלב הראשוני הלקוח הפסיד על הנייר 30% , בזכות המיצוע הוא הפסיד על הנייר 15% בלבד!
ולכן כשתהיינה תשואה חיובית העליה תשפיע על שווי התיק שלו באופן משמעותי יותר אלמלא היה פועל למיצוע התיק.
אגב, גם הזרמת של סכומי כסף משמעותיים על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים בעתות משבר משפיעים באופן דומה – הזרמות מאסיביות והפחתת ריביות הודפות התדרדרות תלולה יותר (׳מדיניות מוניטרית׳).
להלן דוגמא נוספת למיצוע השקעה בנכס ריאלי:
ידוע שדירה מסויימת שווה מיליון שח.
בשל ירידות בשווי הנדלן (באשר הסיבה) דירה זהה נמכרת ב-700,000₪.
משקיע שזיהה את ההזדמנות רכש דירה נוספת ובעצם מיצע את עלות היחידה – בהנחה והשוק תיקן כעבור תקופה מסויימת ושווי הדירות יאמיר ל-1.1 מילש״ח הרי שהוא הרוויח ׳על הנייר׳ 400,000₪ (200,000₪ בממוצע לדירה).
אלמלא פעל כך (ובהתעלם בעלויות רכישה/מכירה באשר הן) הרי שהיה מרוויח סכום של 100,000₪ בלבד.
לסיכום:
כיום קיים מבחר רחב של מוצרי השקעה (מסוגים ובחברות שונות). למרות שהשווקים תנודתיים, בהיבט ארוך טווח השוק נמצא תמיד במגמת עליה.
התנהלות פיננסית אחראית ומושכלת תשפיע בהכרח לטובה על התוצאה הסופית.
מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בטרם מקבלים החלטות והכי חשוב לעבוד עם הראש באופן אחראי ובניטרול רגשות – למרות שזה קשה.
ט.ל.ח
*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.
