האמצעים הטכנולוגיים מתקדמים בהווה יותר מאיי פעם. והעתיד צופן בחובו רעיונות מגוונים שמבשילים לפיתוחים של מערכות שונות לצריכת השירותים מרחוק.
המהפיכה הצרכנית מתרחשת לנגד ענינו בשנים האחרונות, ומגיעה לכל התחומים האפשריים. החל ממזון וביגוד , וכלה בשירותי השכלה, פיננסים ובריאות.
ומשום שכל זה קורה בהילוך כל כך מהיר, אי אפשר שלא לדמיין את העתיד. מה המשמעויות? והאם זה טוב לנו או לא? תלוי את מי שואלים…
תתארו לכם עולם בו הכל נצרך בלחיצת כפתור – תהליכים שלמים שמבוצעים ללא מגע יד אדם.
למשל, מדפסות תלת מימד שבונות בתים, רובוטים שבונים מוצרי חשמל מכל הסוגים, מורה בודד שמקליט חומר לימודי שלם ומלמד תלמידים בכל מקום בעולם וללא הגבלה של כמות (מליוני תלמידים, ולא רק עשרות או מאות).
מבחר אינסופי של מוצרים מכל הסוגים המיוצרים בכל מקום בעולם. ואז, רכבים אוטונומיים (ללא נהג) ו/או רחפנים שמוסרים חבילות בכל מקום בו נמצא הלקוח. ואפילו הכסף אינו מוחשי, כנתון מספרי דיגיטלי בלבד!
מדע בדיוני?! אז זהו שממש לא… העתיד כבר כאן, ואילו כבר לא שאלות של אם נעשה בהם שימוש? אלא של מתי נעשה בהם שימוש? ומהם היתרונות לעומת ההשלכות של הקידמה? הרי שלמטבע שני צדדים.
אנו חיים בעולם חדש, עולם בו חלק גדול מאוד של אנשים מקדישים את כל זמנם כספם ומרצם, לפיתוח מערכות מתקדמות אשר יכולות לפעול באופן דומה לבינה האנושית (״בינה מלכותית״).
כך כבר רואים את עתיד האנושות בחברות עתירות ידע וממון כדוגמת אמזון, עליבאבא, גוגל ועוד… והם כבר לגמריי שם!
גם הבנקים וחברות הביטוח זיהו את הפוטנציאל הכלכלי ומקצים משאבים לא מבוטלים לפיתוחים שונים. לשיטתם , מדובר בהתנהלות הנובעת מהבנה עמוקה כי השירותים כפי שנצרכו בעבר אינם יעילים – לצרכן וליצרן כמובן.
ומאידך, הרי שהשקעה בטכנולוגיה מובילה גם לחיסכון בהוצאות החברה , פחות סניפים לקבלת קהל ומצבת כח האדם מתכווצת. כך שברור כי ההשקעה נובעת גם במטרה למקסם את הרווח התאגידי.
אחרי הכל, אם ניתן לבצע פעולות שונות בלחיצת כפתור ומבלי לעמוד בתור או לצאת מהבית – אז למה לא?!
אך מצד שני נשאלות מהן המשמעויות לכך?
תקלות טכניות לעיתים לא מאפשרות את ביצוע הפעולה. ופעולה שבוצעה בשוגג יכולה להוביל לפגיעה בלקוח. ומי מאיתנו לא חווה תיסכול מפניות למוקדי השירות באפליקציות ומקבל מענה אוטומטי שאינו ספציפי לפניה, ואפילו פניות למוקדים הטלפוניים שאם או עד שמגיעים לנציג מבינים שהוא אינו הנציג הרלוונטי לפנייה.
האם מבחינה מוסרית, לא מגיע ללקוח שירות אישי מבעל מקצוע? זאת כהנחת יסוד וזכות קיום של כל חברה.
כמו כן, אל נשכח את הסיכונים של הונאה מרחוק או של חדירה לפרטיות של המבוטח.
מציע להזכר כי פרצות אבטחה שונות הובילו וסביר שיובילו גם בעתיד, לדליפת פרטים אישיים של לקוחות לרשת , ומסתובבים ומוצגים לכל מבקש באין מפריע. גם גניבת זהויות הפך דבר שבשגרה, ספק אם אותם אנשים שעושים בפריטיהם שימוש , מבינים את המשמעויות כפועל יוצא.
עלינו לתת את הדעת על ההשלכות והנזקים המשניים בנושאים השונים, כגון:
איכות הסביבה: צרכנות קלה מובילה לעודף צרכנות, פסולת, וזיהום , ומזיקה בהכרח לכדור הארץ.
תזונה ובריאות: ייצור המוני של אוכל מעובד, בתוספות חומרים שונים (שימור/צבע/טעם/שומן רוי) אינו בריא ומוביל בין היתר להשמנה, מחלות ותמותה מוקדמת.
כלכלית: מקצועות שלמים מתאדים, ופחות עובדים.
כמו כן, אין ספק שהטכנולוגיה מעצימה את הפערים בחברה – לראיה העומדים בראש החברות שצויינו לעיל מליארדרים מעשירי העולם (ג׳ק מא, לארי פייג׳, ג׳ף בסוס). זאת משום שיותר מערכות מחליפות את הצורך בכח אדם , וככל שהיחס כח אדם לתפוקה קטן הרווחיות גדלה. כלומר, אם בעבר מפעל היה צריך 1000 אנשים לייצור של מוצר (יחס של 1:1000), ובזכות שימוש במערכות מתקדמות מצריך כיום 100 אנשים בלבד לאותה התפוקה (יחס 1:100) הרווחיות שלו גדלה פי 10.
וכך העומד/ים בראש הופכים מעשירים לעשירים מאוד!
ט.ל.ח
