קרן השתלמות הינה תכנית חיסכון המנוהלת ע״י חברת ביטוח או בית השקעות.
הפקדות:
ניתן להפקיד לתכנית כשכיר באמצעות המעסיק (מהתלוש), וכעצמאי (בהוראת קבע או העברה בנקאית).
תשואה/השקעות:
הכספים מושקעים בשוק ההון (בעיקר שילוב של מניות ואגרות חוב).
ניתן להשקיע במסלול אחד או לשלב בין מספר מסלולי השקעה.
באופן כללי ניתן לומר שהתשואה משתנה ואינה קבועה או ידועה מראש כאשר רוב כספי הציבור מושקעים במסלולים הכלליים של החברות השונות (30% במניות ו-70% אג״ח) – המניבים בממוצע כ-4.5% תשואה.
פדיון/משיכה:
הסכום שנצבר בתכנית ניתן למשיכה (משיכה כדין) כעבור 6 שנים מעת ההצטרפות/ההפקדה הראשונה או כעבור 3 שנים בלבד למי שהגיע לגיל הפרישה כהגדרתו (62 נשים/67 גברים).
משיכה מוקדמת מהמועדים כפי שתוארו לעיל תיחשב ״למשיכה שלא כדין״ – משמע; מס בשיעור מקסימלי (47%) משקל ראשון שנצבר ברכיב תגמולי המעסיק.
שיעורי הפקדות:
שיעורי הפקדה לקרן השתלמות שכיר כפי שמקובלים היום: 2.5% (תגמולי עובד) + 2.5% או 5% או 7.5% (תגמולי מעסיק).
למרות האמור, ניתן לדווח בכל שיעור שמוסכם על הצדדים ובלבד שהיחס בין שיעור תג׳ המעסיק אינו עולה על פי 3 משיעור תג׳ העובד.
לדוגמא: אפשר 1.5% עובד + 1.5% מעסיק, אך לא ניתן לדווח 1.5% עובד ו-7.5% מעסיק (פי 5).
מיסוי:
הרווחים (תשואה) שמניבה הקופה מההשקעות בגין סכומים שהופקדו עד לתקרה כפי שנקבעה פטורים ממס רווח הון (25%), ומעל לתקרה יחשבו לחייבים וימוסו בעת המשיכה.
המשכורת המירבית שהפקדה בעדה פטורה מזקיפת הכנסה בגין תגמולי המעסיק לשכיר ב-2019 הינה 15,712₪ – משמע, הפקדה שנתית של 18,854₪ (15,712*10%*12=18,854).
הפקדות בגין תגמולי מעסיק העולות על התקרה יזקפו כהכנסה חייבת – שיטת המיסוי פרוגרסיבי (ע״פ מדרגות המס).
עצמאי זכאי ליהנות מהטבת ניכוי בגין הפקדה של עד 4.5% מההכנסה השנתית שלו ולא יותר מסכום שנתי מצטבר של 11,880 ₪ (2019).
עם זאת, הסכום המירבי שעמית עצמאי יכול להפקיד לצורך קבלת הפטור ממס על רווחי הון הינו 18,480₪ (2019).
ניוד/העברות:
ניתן לעבור מחברה אחת לאחרת או לשנות מסלולי השקעה ע״פ העדפת הלקוח בכל עת וללא הגבלה – הפעולות הנ״ל לא יחשבו לאירוע מס ואינם כוללים עמלות, קנסות או עלויות כלשהם.
לסיכום:
בהשוואה לחלופות הקיימות להשקעת כספים בשוק ההון קרן השתלמות נחשבת לאטרקטיבית ביותר במונחי עלות תועלת.
ט.ל.ח
