השקעות כשמן כן הן – העברה של סכום כסף כדי לייצר רווח.
ישנם שני סוגי השקעות עיקריים – האחת השקעה בשוק ההון, והשניה השקעה בנדל״ן, פרטי או מסחרי באופן ישיר או עקיף.
רוב ההשקעות מתבצעות באמצעות "מכשירי השקעה פיננסיים" כגון פוליסות חיסכון, קופות גמל, קרנות נאמנות (MF), קרנות השתלמות, תעודות סל (ETF), ופיקדונות (GIC).
ניתן להשקיע בשוק ההון באמצעות בתי ההשקעות, בנקים וחברות הביטוח. בליווי של סוכן ביטוח, יועץ השקעות, משווק פנסיוני או עצמאית.
המשווקים הפנסיוניים עובדים בחברת הביטוח ויועצי ההשקעות עובדים בבנקים ובאופן בלתי נמנע משרתים בעיקר את היעדים העסקיים של המעסיקים שלהם.
לשיטתי נכון יותר להתנהל מול סוכן ביטוח עצמאי המשרת בעיקר את האינטרס של לקוחותיו.
סוכני הביטוח עובדים עם רוב ולעתים עם כלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות ומנעד המוצרים רחב.
כמובן שמומלץ לבחור בסוכן מנוסה, מקצועי ואמין הזמין במרחק של ווטסאפ.
באופן כללי ניתן לומר שהתכנית המשתלמת והטובה ביותר היא זאת שמניבה את הרווח נטו הגבוה ביותר.
נכון להיום סחר במטבעות הקריפטו אינוי מוסדר בחוק. יעילות השימוש בהם נמוכה, והמרה למטבעות ההמסורתיים (הרגילים) מורכבת לביצוע כך גם רכישת מוצרים וסחורות באמצעותם.
בנוסף, התנודתיות בשוויים חדה ומהירה. קיימות דוגמאות של מטבעות שערכם נמחק לחלוטין – לכן, לשיטתי מטבעות הקריפטו פחות בגדר השקעה אלא יותר בגדר הימור מסוכן, ״ברבור שחור״ (השקעה במוצר שלא ניתן לחזות ויש לו פוטנציאל להוביל להשלכות משמעותיות).
כנ״ל. במסלול שצפוי להניב את הרווח הגבוה ביותר. עם זאת, יש להבין שהתאמת המסלולים קריטית למועד הצורך בכסף.
*חשיבות הבחירה הנכונה הרת גורל מבחינת המשקיע, שכן פערי התשואות בין המסלולים מתורגמים להרבה מאוד כסף!
נכסי הקרן שונים, כך גם התמהיל (יותר/פחות מניות, הלוואות ואגרות חוב של תאגידים פרטיים או ציבוריים/ממשלתיים).
לרב נכסי ההשקעות הללו סחירים אך קיימות גם השקעות המשלבות נכסים בלתי סחירים.
כמו כן, התנהלותם של מנהלי ההשקעות, תפישתם ונסיונם שונה -השפעתם על התוצאה הסופית במוצרים שבאחריותם, ישירה.
*חשיבות הבחירה הנכונה הרת גורל מבחינת המשקיע, שכן פערי התשואות בין המסלולים מתורגמים להרבה מאוד כסף!
מדובר בהשקעה מחוץ לשוק ההון המייצרת הכנסה שוטפת או רווח בתם תקופה. לדוגמא; נדל״ן מסחרי המניב רווחים מהשכירויות, קרן הון סיכון המשקיעה בחברות סטארט אפ, או למשל כבישי אגרה המניבים רווחים בשל השימוש/הנסיעה בהם.
כמובן שכל מקרה נבחן לגופו, אבל בהחלט יכול ואפילו מומלץ לבדוק תמהיל קיים ולבחון שיפור עמדות. כמו כן, יש אפשרות למינוף חשבון קיים באמצעות הלוואה ולהרחיב את תיק ההשקעות באמצעות הכסף החדש.
זה משתלם במידה והעלות נמוכה מהתועלת, אך לא מחייב שכך יהיה. ניקח לדוגמא אדם שלווה סכום מסויים לצורך רכישת דירה, במידה והיא מושכרת הרווח המעשי הינו מדמי השכירות, והרווח התיאורטי (״על הנייר״) הוא משווי הנכס שלרב מאמיר בחלוף הזמן.
כך גם בהשקעות בשוק ההון, ככל שהתשואה שהניבה ההשקעה בתם התקופה, גבוהה מעלויות הניהול והריבית ששולמה על ההלוואה.
אם נבחן את שלל המוצרים בכלל החברות, (בארץ ובחו״ל) ובהתחשב שניתן לשלב בין התכניות והמסלולים הרבים – קיימות אינסוף אפשרויות להשקעה!
זאת לגמרי שאלת מיליון הדולר! ככלל אצבע, צריך להבין שמסלולים שהניבו תשואה גבוהה חשופים להשקעות תנודתיות יותר המתאימות לטווח הארוך.
כמו כן, לא ניתן לחזות איזה מסלול יהיה בעתיד הרווחי ביותר.
בהחלט ניתן להתרשם מתמהיל ההשקעות עצמו, ממנהלי ההשקעות, ומתשואות העבר, למרות שאין בהן כדי לשקף את תשואות העתיד – ואז, לקבל החלטה מושכלת על בסיס אותם הנתונים.
תלוי כיצד מגדירים "הפסד"? ניתן ״להפסיד״ שכן בתכניות המושקעות בשוק ההון לרב אין הבטחת תשואה, ותשואה שלילית ״הפסד על הנייר״ מתרחש אחת לתקופה.
עם זאת, ההיסטוריה מעידה שלטווח בינוני/ארוך (5 שנים ומעלה) שווי ההשקעות האמיר בעקביות. וקיימים פערים משמעותיים בין השקעה חסרת סיכון או בסיכון נמוך כגון פיקדון או אגרות חוב ממשלתית, ביחס להשקעה רחבה בסיכון גבוה. כמובן שאותם ״פערים״ באים לידי ביטוי כספי!
בסופו של יום, כמו בכל דבר כדאיות נבחנת במונחי עלות תועלת נטו. ריבית/תשואה, מיסוי, אינפלציה, עלויות בנקאיות ודמי ניהול.
בבחינת התוצאה, השקעות במסלול מנייתי הניבו תשואות גבוהות לאין שיעור ביחס לפקדונות – והפער מתרחב ככל שבוחנים לטווח ארוך יותר.
זה תלוי בגיל הלקוח ובמועד שהוא מתכנן למשוך או לתבוע קצבה (60 ומעלה).
במוצרים הפנסיוניים הללו לתשואות השפעה ישירה על עתידו של הלקוח הבאים לידי ביטוי בסכומי כסף משמעותיים!
בתמהיל רחב של השקעות שונות, הסבירות להפסד של כל הסכום אפסית! בעיקרון כדי ״להפסיד את כל סכום ההשקעה״ צריך שכל החברות בהן משקיעים את הכספים ירדו מנכסיהן – בתאוריה זה אפשרי, אבל בפרקטיקה לחלוטין לא!
ראשית, הפסד או רווח נמדד רק במשיכה! כל עוד לא בוצע פדיון המספר על צג המחשב בגדר לא רלוונטי. ההיסטוריה מעידה שהסבלנות וההשקעה לטווח ארוך משתלמת. כמו כן, קיימות השקעות ברמת סיכון בינונית ונמוכה, ניתן לנתב את ההשקעה בהתאם.
עם זאת, המלצתי להקשיב לבעל מקצוע שזה תפקידו ומומחיותו.
אתחיל ממה שלא מומלץ לעשות – לא מומלץ למשוך בירידות ולקבע את ההפסד!
בירידות מומלץ להפקיד כסף נוסף ובכך למצע את עלות הקניה. כשיבוא התיקון והשוק יתאושש מצבו של משקיע שהמשיך להפקיד יהיה טוב יותר ממצבו של המשקיע שנהג באדישות.
כמובן שאם לא חייב לא מושכים. ואם כן חייב, רצוי לשקול משיכה מההשקעה הפחות אטרקטיבית.
למשל קופה שחייבת במס רווח הון פחות אטרקטיבית מקופה פטורה מתשלום מס רווח הון.
כמו כן, מומלץ לשקול נטילת הלוואה ע״ח הקופה – ואם בכל זאת חייב למשוך אז עדיף בשוק עולה, ומאוחר ככל האפשר.
ההיסטוריה מעידה שככל שההשקעה בוצעה לטווח ארוך יותר כך גם התשואה גבוהה יותר.
לסיכום:
בשל יעילות השווקים, השוני בין המוצרים והתחרות העזה בעולם ההשקעות מומלץ לבחון ביצוע התאמות ושינויים בתיק אחת לתקופה (שנתיים בממוצע). חשוב להמשיך ולהפקיד לתכניות השונות, במיוחד בירידות – כדי למצע עלויות רכישה.
כולנו רוצים יותר! כדי להפיק את המירב חשוב להתנהל מול בעל מקצוע מנוסה אמין וזמין.
ט.ל.ח
*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.