מי אחראי לפגיעה בזכויות הפנסיוניות?

העובד, המעסיק, הסוכן, חברת הביטוח או אולי האלמנה? הפעם כבוד השופטת תקבע!

מ׳ עבר ממקום עבודה אחד לחדש שם עבד כנהג משאית במשך כ-7 חודשים עד שנפטר במפתיע בגיל 38, שהוא נשוי, ואב לארבעה ילדים.

כשלוש שנים לאחר פטירתו, נפגשה האלמנה עם סוכן ביטוח ושיתפה אותו בפרטים. הסוכן איתר למענה את כספי בעלה המנוח והסב את תשומת ליבה לייתכנות של זכויות פנסיוניות המגיעות לה מקרן הפנסיה. 

לצערה, הפניה לקרן הפנסיה לקצבת שאירים העלתה חרס. 

״מצטער לשמוע על הפטירה״ אמר נציג הקרן ״מ' לא היה עמית פעיל בקרן במועד הפטירה ולכן ניתן להגיש בקשה לפדיון הסכום שנצבר לו בקרן (כ-35,000₪). או, לתבוע פנסיית שאירים ׳כאלמנת עמית לא פעיל׳ (תשלום חודשי הנקבע על בסיס היתרה בקרן – כ-125₪ לחודש בלבד)"

מאוכזבת מהתשובות פנתה לסוכן, אז מה אפשר לעשות?! שאלה אובדת עיצות.

משום שבמקרה המדובר, נקלט העובד למקום העבודה החדש כשיש לו קרן פנסיה פעילה, זאת אומרת שהיה צריך להפקיד לקרן הפנסיה לאחר 3 חודשים, רטרואקטיבית למועד תחילת העסקה.

חשוב להבין, שסע׳ 6 ה׳ לחוק פנסיה חובה, אשר נכנס לתוקפו בינואר 2008 קובע, כי ״העובד זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע הפרשות מיד בתום 6 חודשים מתקופת העבודה ואם הוא מתקבל כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, אז הוא זכאי להפרשות מהיום הראשון לעבודתו לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס (לפי המוקדם מבניהם)״

הסוכן בחן את הפרטים לעומק וסבר שהפעם לא יוכל לעזור לה במו ידיו, זאת משום שסוכן הוסמך לייצג מול קרן הפנסיה ו/או חברת הביטוח, אבל במקרה המדובר זקוקה האלמנה לייעוץ משפטי מעורך דין מקצועי המוסמך גם לייצג בבית המשפט.

וכך היה, האלמנה פנתה לעורך דין שגם הוא ערך בדיקות ובירורים קפדניים, שבסופן הסיק שהיא אכן נפגעה עקב רשלנות המעסיק או מי מטעמו בטיפול בהפקדות לקרן הפנסיה.  שכן, אם היו מפקידים את הכספים לקרן הפנסיה של בעלה המנוח, זכויותיו לא היו נפגעות, והאלמנה הייתה זכאית לקצבת שאירים של אלפי שקלים כל חודש – בגין הילדים היתומים עד גיל 21 ועבורה למשך כל ימי חייה. 

עורך הדין מיהר להגיש למענה את תביעה נגד המעסיק בסכום שהסתמך על תחשיב אקטואר מטעמה – תביעה לפיצוי בסך של 2 מיליון שקלים.

מנגד, טענות המעסיק ע״י בא כוחו, היו:

1. שהעובד (המנוח) לא טרח לעדכן בקליטתו לעבודה שאכן היתה לו קרן פנסיה פעילה
2. שחברת הביטוח לא קלטו כספים שהועברו להם באמצעות הסוכן המתפעל
3. שהאלמנה ויתרה על הזכות לפנסיית שאירים בעצם בחירתה בפדיון הכספים מהקרן

למרות שחלף זמן רב מעת הוגשה התביעה, היא עדיין מתנהלת בין כותלי בית המשפט.  תהליך בירוקרטי במיטבו!  דיונים, ראיות, חקירות, ובקרוב צפויים עורכי הדין להגיש את הסיכומים כאשר באופק אין צפי לפשרה אלא להכרעת השופטת בפסק דין.

ומה הלקח? הלקח לנהוג באחריות כלפי הפנסיה והביטוחים רלוונטי בראש ובראשונה על העובד המתחיל לעבוד במקום חדש, שכן הוא ומשפחתו עלולים למצוא עצמם הנפגעים העיקריים, אבל כמובן שהאחריות גם חלה על המעסיק ו/או מי מטעמו. כלומר מנהל/ת משאבי אנוש, מנהל הכספים, חשב/ת שכר והבעלים – חשוב מאוד להקפיד על הפקדות לתכנית הפנסיונית בזמן, ולוודא בעזרת הסוכן שהכספים אכן נקלטים והכיסויים בתוקף.  כמו כן, לא די להסתפק בבדיקת הניכוי בתלוש עבור הפנסיה. זאת משום שאין בעצם הניכוי המופיע בתלוש כדי להעיד שההפקדות נקלטות בהצלחה והאדם אכן מבוטח בקרן.

ולא, לא משנה אם אתם עובדים אצל מעסיק גדול "ומסודר" כפי ש-מ׳ עבד בו, או אצל מעסיק קטן – תביעה בסדר גודל שכזה היא בגדר מכה רצינית לכל הצדדים – שכדאי מאוד ואפשר להימנע ממנה!

ג.נ: אני הסוכן של האלמנה – פסק הדין יפורסם לכשיתקבל!

ט.ל.ח