15.06.2023
הכותרות בעיתונות הכלכלית צועקות בעד עצמן, האינפלציה כאן ורוחות של מיתון נושבות באוויר! השאלה, לכמה זמן? ולאיזו עוצמה הן עוד יגיעו? ע״פ נתוני הלמ״ס האינפלציה עומדת על 5% בלבד. כלומר, באופן כללי מאוד, הנתון מעיד על כך שהכל סביבנו התייקר בכ-5% בלבד ב-12 החודשים האחרונים. מה דעתכם? מניח שתסכימו שמרגיש ונראה יותר, הרבה יותר…
היכולות של הציבור לשאת בנטל עומדות למבחן ממש בימים אילו!
הציבור הישראלי מגוון, מורכב ממגזרים שונים, ציבור עם פערים כלכליים וחברתיים רחבים. עם זאת, אפשר לקבוע כי רוב האנשים שנאלצים לשלם הרבה יותר בעוד הכנסותיהם נותרו בעינם או פחתו, ואין להם רזרבות של מזומנים או משפחה תומכת (כלכלית כמובן), פשוט יקרסו תחת הנטל!
ובהייטק?! שם פחות זוהר ופחות מזמין. לא משנה אם נקרא לזה קיצוצים, צימצומים או ״התייעלות״, וגם לא ממש משנה אם נאשים את המטבע, הממשלה או את ׳ההפיכה המשטרית׳ / ״רפורמה” – העובדות הן, שפחות ופחות כסף זורם לתעשיה האדירה הזאת! והקטר הבלתי מעורער של המשק הישראלי אכן מתערער… אם נדמה שאני מפריז במעמד או בחשיבות תעשיית ההייטק למשק הישראלי, להלן המספרים.
הכנסות המדינה ממיסים בסקטור ההיטק מוערכות ב-25% מס הכנסה, ובנוסף כ-13% מס חברות. זאת בעוד עובדי ההיטק מהווים כ-11% בלבד מכלל העבדים. וכשסקטור שכח התעסוקה שלו מהווה כ-11% בלבד אחראי לייצור של כ-38% מהכנסות המדינה, גם ״קטר״ זה Under statement. בהקשר זה מוכרחים להתעורר ולנקוט בצעדים ומהר… לתחזק, לעודד ולהגן על ׳הקטר׳ הזה מכל משמר… מדוע? כי פגיעה בענף יוביל ׳לאפקט דומינו׳ וכשהקטר נפגע או קורס יחד איתו הקרונות הרבים המחוברים אליו, וגם אילו שאמורים להגיע אחריו. ואז המיתון באמת יכה כמו צונאמי!
וכשמדברים נדל״ן, מה באופק?
דירות כבר לא נמכרות כמו עוגות חמות. ירידה חדה בקצב נטילת המשכנתאות החדשות, כך גם במחירות של דירות, ובהתחלות בניה – וההיצע מתאים את עצמו גם לביקוש. רק שפה, המשמעות היא ׳צוואר בקבוק׳.
לא תהיה לנו ברירה אלא להמשיך לבנות, לפתח לשכן ולהשתכן. קורת גג במדינתנו הנחמדת הפך צורך קיומי בסיסי, מזכיר שהדמוגרפיה שלנו היא הגבוהה ביותר במדינות ה-EOCD , עם שיעור פריון של 1:3, כלומר בממוצע 3 ילדים לאישה, והצמיחה הטבעית (לידות בחיסור פטירות) גם היא אדירה, כ-135,000 איש בשנה במדינה של 9,750,000 נפש מהווה גידול דמוגרפי של 1.4% לשנה, ואם נתחשב גם בקצב העלייה ארצה נבחין בקצב גידול עיקבי מסחרר, עם משמעויות רוחב רבות…
ומה עם הריביות?! זוכרים ריבית של 1% ו-2% כל זה היה רק לפני שנה… היום זה יותר כמו 6%, 9% ואפילו יותר… תלוי בביטחונות, במטרת ההלוואה ותקופת ההחזר. פה חווינו עלייה של פי 5 מקצב האינפלציה של כלכלני הלמ״ס.
אז הלוואות ואשראי Out, ומה עם כסף פנוי?
קודם כל כסף פנוי, זה לא רק יתרות המזומנים בבנק, אלא גם כספים פנסיוניים, שם הצבירות של הציבור הגבוהות ביותר ומסתכמות בטריליוני שקלים. לגופו של עניין, כסף פנוי IN ובגדול גם בשוק ההון, ואפילו בפקדונות. השאלה האמיתית היא איפה יותר רווחי? אז גם פה, נכון לשלב, אבל מבחינה היסטורית אין ספק שהשקעות בשוק ההון מוכיחות עצמן כרווחיות בהרבה, בפרט כשמדובר בתקופות ארוכות שנים.
וכמו בכל דבר, המלצתי החד משמעית למצוא את האדם הנכון, כשזה קשור לפנסיה לביטוחי המנהלים ולקרנות ההשתלמות, אין לאנשים את הפריווילגיה להיות אדישים, התייחסות רצינית ומקצועית לנושא שבנדון פשוט תתבטא בהמון כסף! תאמינו לי… הפערים לא מסתכמים ב-1,000₪ – 2,000₪ ימינה או שמאלה, אלא במאות אלפי שקלים!
לאן הולכים מכאן? ומה עושים?!
שאלה טובה נוספת! גם פה התשובה אינה חד משמעית ותלויה במשתנים רבים.
ברשותכם אתייחס במשפט – כשהצפי לתקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת לפנינו, מיתון זאת נקודת מפנה.
עת ׳לאדפטציה׳ – לתיכנון מסלול מחדש, לעדכון ולהתאמת סדרי העדיפויות.
הן מבחינת ההוצאות והן מבחינת ההכנסות, הן בהיבט התעסוקתי, והן בהיבט הכלכלי – באשראי, בצריכה, בביטוחים ובהשקעות!
ט.ל.ח
*האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא.