פורסם: יום ד' 03.04.2024
ד' עבדה שנים רבות במועצה אזורית כסייעת בגן ילדים, כאשר יום בהיר אחד חשה ברע והובהלה לבית החולים. הבדיקות לא הותירו מקום לספק, ד' לקתה באירוע מוחי חריף, שבץ מוחי (CVA – Carebro Vescular Accident). וכך בין רגע, בגיל 55, איבדה את יכולתה להמשיך לעבוד, וחייה השתנו מן הקצה אל הקצה.
לאחר שהתאוששה החלה להתנהל מול ביטוח לאומי למימוש זכויותיה לקצבת נכות כללית, ובזכות הגמלא המשיכה להתקיים. כשלוש שנים לאחר שחלתה הגיעה למשרדי ד' יחד עם בעלה במטרה לבחון את זכאותה למימוש זכויות פנסיוניות ורפואיות. מהבדיקות עלה, שהיא הייתה מבוטחת בפנסיה תקציבית, ובאופן בלתי מוסבר, לא זכתה למצות את זכויותיה לפנסיה רפואית.
חשוב להבין, פנסיה תקציבית היא בעצם תכנית בניהול ובטיפול מקום העבודה, כך גם היא משולמת – מהתקציב שלו, ועל כן שמה "פנסיה תקציבית". הפנסיה התקציבית, בדומה לפנסיה הצוברת הנהוגה והשכיחה יותר בימנו, מבטחת עובדים ותיקים במשרדים ממשלתיים ורשויות מוניציפליות אשר התחילו לעבוד שם עד שנת 2002. הזכאות לפנסיה התקציבית הינה בעת פרישה לגמלאות אז משולמת פנסיית זיקנה, במקרה פטירה לאלמן/ה ויתומים עד 21 ('פנסיית שאירים'), ובמקרה של בעיה רפואית שהובילה לנכות ולאבדן כושר העבודה, ('פנסיה רפואית').
תנאי הפרישה של עובדים בפנסיה התקציבית הוסדרו בחוזרי אוצר ארוכי מלל, ולבירוקרטיה הענפה נוספת רגישות יתרה, שנובעת עצם ההתנהלות מול הגורם המתפעל והמטפל שהוא גם הגורם המשלם והמכריע – זאת בשונה מהתנהלות מול גורם חוץ כגון: חברת ביטוח, קרן פנסיה צוברת, או פנסיה ותיקה.
בסמוך למועד פגישתנו פנינו לגורמים המתאימים כדי להעריך את מצבה הבריאותי ויכולתה לתפקד, לעסוק בעבודתה או בכל עבודה אחרת התואמת את השכלתה הכשרתה או נסיונה, וקידמנו את זכאותה לפנסיה רפואית. ובמקביל פעלנו בין היתר לטיפול בסיום יחסי עובד מעביד מטעמים רפואיים, כאשר במקרה המדובר 'דין מתפטר כדין מפוטר'. ז"א שאדם שמתפטר בנסיבות של נכות קבועה וצמיתה בשיעור העולה על 75%, הזכויות שלו לעניין השלמת פיצויים, פדיון ימי מחלה וכיו"ב, בעינן – כלומר, זהות לאדם שפוטר.
חודשים אחדים לאחר מכן אישרו את אבדן כושר העבודה, ו-ד' התחילה להינות מתשלום חודשי של כ-4,200 שקלים. בנוסף, שולם תשלום רטרואקטיבי של עשרות אלפי שקלים, ועל פניו, טיפול בלקוחה נוספת הסתיים בהצלחה יתרה. אבל משהו עדיין לא התיישב.
סכום הפיצוי כפי ששולם רטרו לא היה בהלימה למועד שחלתה וחדלה לעבוד. ומבדיקות נוספות עלה, כי הזכאות כפי ששולמה אכן הייתה לתקופה קצרה יחסית. בפניה למעסיק הטענה היתה שהנוהל הינו לתשלום רטרואקטיבי – בהתאם לתקנות, כאשר התקופה חושבה מעת הסתיימו יחסי עובד מעביד, ומשום שלא בוצעו פעולות לסיום העסקה ולמימוש הזכויות ע"י העובדת, זכאותה לתשלום רטרו בעינן. וכאן, חשוב לחדד כי אכן ד' נמנעה מלהתפטר. הסיבה לכך הייתה משום שחשבה או יותר נכון קיוותה לחזור למוטב ולשוב לעבודתה, אפילו בחלקיות משרה – אך בפועל מצבה הבריאותי פשוט לא אפשר זאת.
בנקודה זו המשיכה התנהלות שלי לייצוג הלקוחה מול המעסיק והטענה המרכזית שלנו הייתה שהמעסיק או מי מטעמו לא נקטו בפעולות הנדרשות כדי לאפשר לעובדת להכיר, להבין ולפעול למימוש זכאותה לפנסיה רפואית. בתחילה הואילה המועצה להציע פיצוי של שלושה חודשי גמלא – לפנים משורת הדין (כ-13,000 שח). עת הסברתי ל-ד' את זכאותה האמיתית היא החליטה לדחות את הצעתם והמשכנו לטעון באופן ענייני ומנומק לזכאות גבוהה בהרבה. ואז פעלנו לקידום פגישה עם מנכ"ל המועצה, מנהלת משאבי אנוש ועורך דינם.
ובסופו של יום, הסכמנו לפשרה, ויישבנו את המחלוקת תמורת פיצוי רטרואקטיבי נוסף בסך 90,000 שקלים.
וכן! עכשיו בהחלט אפשר לומר שערן הסוכן דאג גם ל-ד' ובעלה – לאופק הוגן!
ט.ל.ח
המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי לא במישרין ולא בעקיפין. הכותב הינו סוכן ביטוח מורשה המתמחה במיצוי זכויות, ייעוץ פרישה ויציאה לגמלאות.